תפרחת חיתולים היא הסיפור המוכר כמעט לכל הורה
אחד החששות של כל הורה הוא לגלות בעת החלפת החיתול טוסיקאדום עם פריחות. המחשבה הראשונה שעולה בראשי ההורים וכנראה נכונה, כי התינוק סבל במשך זמן מצריבה שנגרמה מתפרחת חיתולים שלא טופלה.
תפרחת חיתולים היא תגובה של העור למצבים משתנים של חומציות השתן והצואה, לחומרים בתוך החיתול ולסביבה נוזלית ולחה (הרי החיתול אוטם את כל האזור).
תפרחת חיתולים מופיעה אצל שליש מהתינוקות עד גיל שנה, ויכולה לגרום אי נוחות עד סבל רב לתינוק. התפרחת, הנפוצה יותר בקיץ, נוצרת כתוצאה מהשילוב בין לחות, חום, זיעה, שתן וצואה הנמצאים בחיתול. החיכוך של כל אלה בעור עלול ליצור גירוי ראשוני. כאשר רמת החומציות עולה והעור הופך מגורה, נוצר מצב שעלול לגרום להחמרה נוספת על ידי התפתחות חיידקים ופטריות.
כדי למנוע מצב זה מומלץ להחליף לתינוק חיתולים בתדירות גבוה , כך שהחיתול לא יהיה מלא וספוג נוזלים. ולאחר הפרשת צואה יש להחליף כמה שיותר מהר, בייחוד אם מדובר במצבי שלשול. כמו כן, יש להקפיד על חיתול רענן לפני השינה ביום ובלילה, ולהחליף לאחר השקמה.
מומלץ לשטוף את הטוסיק של התינוק מאשר להשתמש במגבונים על מנת לצמצם חשיפה של עור עדין לחומרים כימיים. כמובן שאם נמצאים בחוץ ואין ברירה אז מגבון זה פתרון זמין ומעולה. אך בבית אין כמו מקלחת חמימה לטוסיק. גם נקי, גם אקולוגי וגם מסייע בהפחתת פריחות.
חשוב לזכור שעור התינוק דק ב- 20%- 30% מעור מבוגר והשומן התינוקי גורם לקפלים רבים, אשר ביניהם עלולים להיווצר ולהצטבר לכלוך וזיעה אשר מציירים סביבה אידיאלית להתפתחות של חיידקים ופטריות.
ישנם הדוגלים במריחת משחת החתלה בכל החלפת חיתול לטובת יצירת חציצה בין האזורי הלחות לבין העור. במידה וכן בוחרים להשתשמש במשחה חשוב להקפיד שמשחת ההחתלה תהיה טבעית על בסיס שמנים וללא מבשמים. שלא יווצר מצב כי השגנו חציצה בין הטוסיק לבין הלחות, אך בעצם מרחנו עליו תוצר לוואי של נפט. מומלץ להשתמש במשחות טבעיות המכילות כמה שפחות מרכיבים ומבוססות על שמנים וקמומיל.
Lolali 